(המשחק הראשון המצולם בטיווי)

September 13, 1939                                                                                            Ebbets Field, Flatbush, Brooklyn

אנשים חושבים שהטיווי הומצא בסוף שנות ה-40 של המאה הקודמת. למעשה 'השידור' הראשון היה היום לפני 77 שנה ב'אבטס פילד'  ביתה של ה'דודג'רס' האהובה (לעומת היאנקיס השנואה מהברונקס) שבשכונת פלטבוש בברוקלין, שרוב תושביה היו יהודים ממזרח אירופה. זהו האיצטדיון האלמוותי שעל מה שקרה בו משך השנים ניכתבו מאות ספרים (אני לא מגזים!); צולמו עשרות סרטים, ושתי הצגות ברודוויי הנציחו את שמו.

טרוף אחז היום 33,535 צופים ב'אבטס פילד'  לראות את משחק  של הדודג'רס נגד הרדס. לראשונה אי-פעם 'עין' אלקטרונית צילמה את המשחק, והשידור הועבר לתחנת W2XBS הנמצאת בטופ של האמפייר סטייט בוילדינג. "עין" אחת של מה שביל מקינטוש כינה "טלבישיון" היתה ליד הקבוצה האורחת, וה'עין' השנייה מהצד השמאלי של הום-בייס בגובה של 10 מטרים בערך מאחורי החובט. העין השנייה כוונה כך שלצופה יהיה מושג 'כללי' אם הכדור ניזרק לסטרייק זון או מחוצה לו, לבול, והיא גם הראתה את כל המגרש, אף על פי שהשחקנים נראו עליו כנמלים מתרוצצות.

כמה אנשים מתנדבים ניבחרו "לראות" את הקורה על מסך מיוחד ש-W2XBS סיפקה להם ממרחק של עד 50 מייל, באזור 'נסאו' שבלונג איילנד, בברונקס, ולאורך הפלסייד מעבר לנהר ההודסון בניו ג'רסי, ומשם היה עליהם לשלוח דיווחים לתחנה הראשית באמפייר סטייט בוילדינג מה הם רואים.

הם דיווחו שהם רואים את הכדור עוזב את ידו של הפיצ'ר, ואז 'איבדו' את מעוף הכדור, עד שלפעמים ראו אותו שוב בידי הקצ'ר, או אם החובט הצליח לחבוט.

באותו משחק 'באקי' וולטרס – תמיד בעייה גדולה לדודג'רס – הירשה רק שתי חבטות, בנצחון שלישי על הדודג'רס.

בסוף המשחק הטלפונים צילצלו בבתי החוזים הנסיוניים שנתבקשו להביע דעתם על השידור.

"האמת היא שהיינו מעדיפים להיות באיצטדיון ולראות את המשחק 'חי'", היתה הדיעה השלטת.

היום, 77 שנה אחרי, אני בטוח שהרבה אנשים מעדיפים את הציפייה בבית על מסך 72" ב-HD ובצבעים בהירים יותר מהטבע, כשהצופה בטיווי רואה את פסי התפירה של הכדור העף במהירות 105 מייל לשעה בסלו מושיון, וכל אגל זיעה המבצבץ מפניו של הפיצ'ר לפני כל זריקה, ובאותו זמן לשתות בירה קרה מהמקרר שעולה בערך 40 סנט, ולא $16, כמו ביאנקי סטדיום.